שולחן סנוקר בנוי ממשטח של כמה לוחות כבדים, ממסגרת וממערך רגליים, וכל חלק נושא את המשקל בדרכו. לכן הוא לא עובר שלם דרך הדלת, אלא חלק אחר חלק, ומי שמתכנן את ההובלה מתכנן בעצם כמה הובלות קטנות בנסיעה אחת.
חלק שטוח וכבד נישא בשניים.
לוחות, מסגרת ורגליים
המשטח מורכב לרוב מלוחות כבדים שמונחים זה ליד זה, והמסגרת והרגליים נפרדות ממנו. ככל שהשולחן גדול יותר, יש בו יותר חלקים כבדים לשאת, ולכן מספר הלוחות הוא פרט שכותבים כבר בבקשה, ולא מסתפקים במילה שולחן.
גם הסוג משנה: שולחן ביתי קטן שונה משולחן גדול של מועדון, והמשקל והמידות של כל אחד נבדקים לפי הדגם. מי שאינו בטוח כותב את שם היצרן אם הוא ידוע, ומצרף תמונה של השולחן כולו ושל המשטח מקרוב.
כבד זה לא רק משקל. לוח שנישא על הצד נוטה להישבר בפינה, ורגל שנשארה מחוברת מקשה על ההחזקה. מובילים מנוסים מפרקים את החלקים לפי הסדר שנקבע בהוראות הדגם, ומניחים כל חלק על שמיכה לפני שהם מרימים את הבא.
גם ציוד כבד אחר בבית מזכיר את הכלל הזה. מי שעבר עם אליפטיקל עם גלגל תנופה וזרועות שנשלפות יודע שהשאלה הראשונה היא מה נשלף ומה נשאר, ושהתשובה מכתיבה את מספר האנשים ואת סדר העבודה.
לפני שמפרקים, מצלמים את השולחן מכל צד ואת מקום החיבורים. תמונה כזו נשארת שימושית גם בהרכבה מחדש, כשצריך להבין איזה לוח היה איפה ואיזה בורג שייך לאיזו רגל.
מי שמעביר שולחן שעמד במרתף או במרפסת מוסיף לבקשה את מקומו המדויק ואת הדרך החוצה. שולחן שיוצא מהסלון בקומת קרקע שונה משולחן שצריך לרדת ממנו קומה, ובשני המקרים המוביל רוצה לדעת מראש.
המקלות, הכדורים והאביזרים נארזים בנפרד מהשולחן. הכדורים נכנסים לקופסה סגורה, והמקלות נשארים בנרתיק או עטופים בבד, אחרת הם מתגלגלים על רצפת הרכב ופוגעים בלוח.
לפני שנוגעים בבד
הבד שעל המשטח רגיש, והוראות היצרן או המתקין קובעות איך מורידים אותו. בדרך כלל מחליפים או מותחים בד חדש בהרכבה, ולכן אין טעם להוריד אותו בכוח או לגלגל אותו בלי הנחיה. מי שמחליט לנסוע עם הבד הקיים שואל מראש אם מכסים אותו ובמה.
מסמנים את הלוחות, מחברים לכל אחד פתק או מדבקה עם מספר, ושומרים את הברגים בשקית שמצורפת לאותו חלק. סימון כזה קובע אם ההרכבה ביעד תיקח שעה או חצי יום, ולכן עושים אותו לפני שהמוביל מגיע ולא בזמן שהוא ממתין.
אם הבד נוסע עם השולחן, מכסים את המשטח בשמיכה נקייה או בלוח דק, ולא מניחים עליו דבר. כל כתם או קפל שנוצר בדרך נשאר אחרי ההרכבה, ולכן מי שמוותר על ההגנה מוותר גם על בד שלם.
הדבר המרכזי הוא לדעת אם השולחן יעבור בכלל. פריט שלא עובר בדלת מסביר איך מודדים ומה עושים כשהמידות לא מסתדרות, והשיטה מתאימה גם ללוח ארוך שצריך להגיע לפינה בחדר המשחקים.
מדרגות, מעלית וחניה
בבניין עם מעלית הלוחות עוברים בה אחד אחד, בתנאי שהם נכנסים לרוחב המעלית ולא נתקעים באלכסון. בקומה ללא מעלית נושאים אותם במדרגות, ושם נספרים רוחב חדר המדרגות, הפניות והפודסטים. משטח שנראה פשוט בקומת קרקע הופך למשימה של כמה נושאים כשעולים קומה.
בדירה ללא מעלית קובעים מראש כמה אנשים עולים. לוחות כבדים נישאים בשניים או בשלושה, ולכן מתאמים שעה מדויקת, כדי שאיש לא יעמוד בחדר המדרגות עם משקל ביד. גם הרצפה בדירה החדשה נבדקת: ריצוף עדין או פרקט דורשים שמיכה מתחת לרגל, ושמיכה שנשארת עד ההרכבה.
בבקשה כותבים גם את הדרך מהרכב עד הדלת. מי שמבקש הצעה עבור הובלת שולחן סנוקר מפורק לחלקים מציין סוג שולחן, מידות, קומה ומעלית בשתי הכתובות, ומסמן אם צריך הרכבה ויישור ביעד.
חניה קרובה חוסכת הליכה ארוכה עם חלק כבד ביד. כשהרחוב צפוף או שהכניסה צרה, כדאי לברר מראש מה אפשר לתאם, ומקום לעצירת משאית ומנוף ליד הכניסה מפרט מתי מגיעים לשאלה כזו ומה מתאמים עם העירייה והשכנים.
בחדר המשחקים עומד לא פעם גם ציוד נוסף. מי שמעביר יחד עם השולחן שק איגרוף ותושבת מציין את שניהם ברשימה אחת, וכך המוביל רואה אילו פריטים נוסעים יחד ואילו צריכים רכב גדול יותר.
הרגליים והברגים מקבלים תשומת לב משלהם. רגל כבדה שנופלת על מדרגה משאירה סימן גם בה וגם במדרגה, ולכן עוטפים כל רגל בנפרד, ושמים את הברגים בשקית שנסגרת ונשארת אצל מי שמרכיב.
במדרגות כל חלק נישא לפי תיאום.
מה קובע את הסכום
מחיר פתיחה רגיל לא מתאים לשולחן סנוקר, כי העבודה כוללת פירוק של משטח כבד, הובלה והרכבה מחדש. את המחיר מוסר המוביל אחרי שהוא בודק את הפרטים, ומציין מראש מה כלול בו.
מי שמוכר שולחן ישן ורוכש חדש מתאם גם את הירידה של הישן, ושואל אם אפשר לשלב. נסיעה אחת עם ירידה של שולחן ועלייה של אחר שונה מהובלה בכיוון אחד, וההצעה צריכה להתייחס לשתיהן.
הצעה טובה אינה רק סכום. היא מתארת כמה נושאים יגיעו, אילו חלקים מפורקים, אם ההרכבה כלולה ומתי המוביל מגיע. מי שקורא אותה בסדר הזה משווה בין הצעות דומות באמת, ולא בין שורות שמתארות עבודות שונות.
הפרטים שמזיזים את הסכום הם גודל השולחן, מספר הלוחות, הקומה והמעלית. עניינים שמזיזים את הסכום מסדר את השיקולים האלה בהובלה בכלל, ובשולחן סנוקר מצטרפים אליהם משקל של כל חלק והזמן שלוקח לפרק ולהרכיב.
כשיש כמה הצעות, מבקשים מכולן לפרט פירוק, הובלה, הרכבה ויישור. הצעה שמתארת רק הובלה נראית זולה יותר, אבל היא משאירה את ההרכבה בלי בעלים, וזו לא בהכרח העבודה שרצו להזמין.
הרכבה ויישור בחדר החדש
עוד לפני שהמשאית יוצאת, מוודאים שהחדר ביעד פנוי ושהדלת הרחבה פתוחה. משטח שמחכה בחוץ בגלל ארון שלא הוזז מאריך את העבודה, וגם מעמיס על כל מי שמחזיק אותו.
אחרי ההובלה מגיע החלק הדק: שולחן סנוקר צריך להיות ישר, אחרת הכדור מתגלגל לצד אחד. לכן מרכיבים על רצפה מוכנה, בודקים אותה במפלס ומכוונים את הרגליים לפני שמניחים את המשטח. מי שצריך מתקין מקצועי לעבודה הזו מציין זאת כבר בבקשה.
ביום ההרכבה פנויים לפחות כמה שעות. מי שמזמין מתקין נפרד מתאם איתו שעה שמתאימה גם למוביל, כדי שהלוחות לא יחכו בחדר ריק ושאיש לא ימתין בחוץ.
הבד, אם הוסר, מותקן בסוף, אחרי שהמשטח במקומו. בתהליך הזה אין טעם למהר: משטח שהונח עקום מחזיר את העבודה להתחלה, ובלוחות כבדים זה אומר עוד נשיאה.
בסיום מודדים מרחק מהקירות, כי שולחן סנוקר צריך מקום לשחק סביבו, ובודקים שהתאורה מעליו לא מסנוורת. החדר החדש נבחר לפי המידות האלה כבר בשלב התכנון, והובלה שמכירה אותן מגיעה פעם אחת במקום פעמיים.
